שם הספר: המתיקות שבשכחה
מאת: קריסטיו הרמל
ז'אנר: ספרות מתורגמת, פרוזה
הוצאה לאור: הוצאת הכורסא ומשכל
שנת הוצאה: 2013
מספר עמודים: 416
כשהתחלתי את הספר לא ידעתי למה לצפות. פעם ראשונה בחיי שלא קראתי את התקציר בגב הספר ופשוט התחלתי לקרוא אותו.
ההתחלה ממש משכה אותי, וככל שהמשכתי לקרוא הופתעתי שיש גם עניין על השואה ובהמשך גם התפלאתי שגם עניין הדתות נכנס לסיפור.
אני מאוד אוהבת ספרי שואה, והספר הזה מאוד שונה. דבר ראשון רואים שהסיפור מומצא, דבר שני זה ריגש אותי בצורה שונה ממה שספר שואה רגיל יכול לרגש אותי.
הספר גרם לי לתובנות על החיים. על איך לא לאבד תקווה גם במקרים הכי קשים וגם במקרים שלא הכל הולך כמו שרצינו.
כל הספר חשבתי על השם של הופ, שבעצם המשמעות של השם היא תקווה, וכל פעם כשקראתי את הספר נורא, הצחיק אותי שהשם שלה לא מייצג את מה שהיא חושבת. לא הייתה בה תקווה. היא תמיד הייתה פסימית לכל דבר.
ואז חשבתי על השם שלי, ועל המשמעות של השם שלי. וגם אני לא ממש מייצגת את השם שלי כמו שצריך. אז הספר הזה בהחלט גרם לי לחשוב על החיים בצורה שונה.
למה כדאי: הספר יגרום לכם לחשוב על החיים בצורה אחרת. מצורפים מתכונים. העלילה מתוקה.
למה לא כדאי: העלילה מתוקה מדי.
דירוג-
4/5. בסך הכל אהבתי. ספר בסדר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה