שם הספר: שפת הפרחים
מאת: ונסה דיפנבאו
ז'אנר: ספרות מתורגמת, דרמה
הוצאה לאור: כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה: 2011
מספר עמודים: 351
ציטוט אהוב:
"אולי המנותקים, הדחויים, הלא אהובים, יכולים ללמוד להעניק אהבה לא פחות מכל אחד אחר" ונסה דיפנבאו "שפת הפרחים"
בהתחלה לא הצלחתי להבין למה הדמות הראשית כל כך אוהבת את הסבל שלה.
היא כל הזמן התחמקה מלהיות מאושרות כי הרגישה אשמה.
כשכבר סיימתי את הספר הצלחתי להבין שחוץ מלנסות להתחמק מאושר היא גם ניסתה להתחמק מהכעס שלה כלפי עצמה.
היא הוציאה את הכעסים שלה דרך ההתנהגות הרעה שלה כלפי כולם. בסופו של דבר היא הבינה כמה חשוב זה לסלוח לעצמך ולהתחיל לתקן את כל מה שעשית בחיים.
ספר דרמתי מאוד.
ילדות קשה והרבה כאבי לב.
לא הצלחתי שלא לרחם על הדמות הראשית למרות שהייתה מאוד ילדותית, אנוכית וקשת אופי.
מאוד אהבתי את שפת הפרחים שהכותבת הצליחה לקשר לסיפור.
אני מאוד אוהבת צמחים ופרחים וכל מה שקשור לטבע, אהבתי את הקשר בין צמחים לרגשות, ומאוד אהבתי את זה שהסופרת גורמת לדמויות לדבר בשפה הזאת כי בשפה הרגילה לפעמים באמת קשה להסביר המון דברים.
ספר מקסים, מוזר קצת, ודרמתי מאוד.
למה כדאי: הספר עדין כמו פרח. יש בו המון דרמה, המון כאב והמון קושי. יש בו רומנטיקה.
למה לא כדאי: אולי יהיה דרמתי מדי לאנשים מסויימים.
דירוג-
5/5. אני נהנתי ממנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה